הלובי פועל להנגשת התכנים הממשלתיים והציבוריים לשפה הרוסית על מנת לאפשר לרבים מדוברי הרוסית שאינם בקיאים בעברית, למצות את זכויותיהם.
- לפי מחקר שביצע הלובי בשנת 2021, מעל 75% מהקשישים יוצאי מדינות בריה״מ לשעבר- מעדיפים למצות את זכויותיהם ברוסית.
- עובדה זו, אינה באה לידי ביטוי במערכות הציבוריות שכן רוב אתרי הממשלה, רוב חברות הבנקים והסלולר וכן גופים כמו אתר הביטוח הלאומי, אינם מתורגמים לרוסית
- במהלך שנת 2022- 2023, קידם הלובי מהלך שהוביל לתקצוב מיליון שקלים לטובת תרגום 1,000 עמודים של אתר כל זכות. תרגום האתר יאפשר לדוברי הרוסית הרבים אפשרות להכיר ולמצות טוב יותר את זכויותיהם. לצפייה באתר כל זכות – לחץ כאן
- עם פרוץ המלחמה ב7.10.2023 המשיך הלובי לקדם הנגשת זכויות בשפה הרוסית ותורגמו גם תכנים הקשורים למיצוי זכויות בזמן מלחמה. בזכות השימוש הרחב האתר ועבודת הלובי קיבל אתר כל זכות מימון קבוע להמשך תרגום ותחזוק האתר בשפה הרוסית והיום כמות הדפים המתורגמים עומדת על 1935.
- הלובי פועל לעידוד תרגום אתרים ממשלתיים לרוסית – הרשות לטיפול בניצולי שואה מתרגמת כל איגרת שהיא מוציא לשפה הרוסית.
- הלובי יזם דיון בוועדה המיוחדת לטיפול בניצולי שואה בנושא הנגשת מידע לקשישים וניצולי שואה דוברי רוסית, אשר אמור לחייב את משרדי הממשלה לתרגם את עמודי המידע הרלוונטים לשפה הרוסית.
- בחירות מוניציפליות 2024 – לקראת הבחירות המוניציפליות ומההבנה כי באו בשנים 2022-2024 באו לישראל כ110,000 עולים ממדינות דוברות רוסית שאלו יהיו הבחירות המוניציפליות הראשונות שלהם בישראל, יצאנו בקמפיין הסברה על תהליך וחשיבות ההשתתפות בהצבעה בבחירות יחד עם ארגון “מרכזים לצדק חברתי”.
לצפייה בסרטון
מחקר בנושא תת מיצוי זכויות, מכון לירושלים למחקרי מדיניות, 2021 עמ’ 43-52, לקריאה
- החל תרגום אתר כל זכות – ערוץ 9, מאי 2023
- לקראת הבחירות המניציפליות ערוץ 9, התחלת צפיה בסרטון בדקה 43:23 – פברואר 2024
לינק לכתבה המלאה
- הלובי פועל למיצוי זכויותיהם, הכרתם והוצאתם מהעוני של עשרות אלפי ניצולי השואה דוברי הרוסית החיים בישראל
- הלובי פועל בתיאום עם כ-40 ארגוני ניצולי שואה שונים בתחום, הן של ניצולי השואה עצמם והן של ארגונים הפועלים למען ניצולי השואה
- במסגרת הקשר, הלובי הוביל לתרגום אתר הרשות לניצולי שואה לרוסית, ליצירת קורסי אוריינות דיגיטלית לניצולי השואה, להנצחת סיפוריהם של ניצולי השואה ביד ושם ופועל למען הגדלת המענק השנתי של ניצולי השואה
- עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה יצא הלובי בפרויקט משותף ומרגש עם מרכזים לצדק חברתי ועמותת Israeli Friends of Ukraine בתמיכת שחרית | سحرية | Shaharit, במסגרת ערכנו מפגשים להפגת הבדידות למען קשישים ושורי שואה דוברי רוסית בקו העימות. גם בשגרה מבוגרים רבים מוצאים את עצמם לבד, ללא תמיכה, סיוע או חברה – וזה נכון במיוחד בתקופת חירום ובעת התמודדות עם טראומה. המטרה הייתה שהמתנדבים הגיעו לבתיהם של הקשישים, להעניק שי וחברה ולדבר על הקשיים שהם חווים לאור המצב שנכלאו אליו וגם להנגיש להם את זכויותיהם. הגענו לאופקים, שדרות ונתיבות.
- במסגרת פעילות הלובי חשוב לנו להנגיש לישראלים את סיפור השואה והגבורה של יהודי ברית המועצות לשעבר. כך יחד עם “זיכרון בסלון” אנחנו מדי שנה מתנדבים לתרם ניצולי שואה דוברי רוסית הבוחרים להשתתף ביוזמה ולספר את סיפורם (לא בטוחה שזה צריך להיות פה או בחלק של התרבות). – אנא החליטו איפה זה צריך להיות.
- כיום, כשליש מניצולי השואה החיים בישראל הם דוברי רוסית
- ניצולי השואה דוברי הרוסית, אינם זכאים למענק חודשי (בין 2,000 ל12,000 שקלים בחודש) ורובם מקבלים אך ורק מענק שנתי נמוך (כ-7,000) היות ועלו לישראל רק אחרי 1953 והחוק הישראלי אינו מכיר בהם כניצולי שואה “מלאים”, והם גם לא קיבלו פיצויים מגרמניה בשל היותם מאחורי מסך הברזל.
- מתוך 37 אלף ניצולי שואה שזכאים כיום להבטחת הכנסה (חיים מתחת לקו העוני), למעלה מ-86% הם דוברי רוסית, אשר שרדו את המלחמה והשואה בברית המועצות. למרות זאת, בחוק התקציב לשנים 2025 -2026 לא רק שאין התייחסות לשיפור מצבם של ניצולי השואה העניים, אלא יש פגיעה דה פקטו בתמיכות שהם מקבלים כיום.
- זכרון בסלון דוברי רוסית – עיתון וסטי, אפריל 2022
לינק לכתבה המלאה - ישראל של אחרי ה-7 לאוקטובר: מה קורה כשניצולי השואה נשכחים? – אתר אייס ינואר 2025
לינק לכתבה המלאה - “אני – קורבן שואה בברית המועצות”: צעירים ישראלים רוצים לשמוע את סיפוריהם של עולים חדשים – אתר וסטי אפריל 2022
לינק לכתבה המלאה
- הלובי פועל למיגור העוני בקרב פנסיונרים עולים
הרבה מן העולים, שהגיעו בשנות ה-90, עלו בגילאי העבודה המבוגרים, עבדו בעבודות בשכר נמוך ולא הצליחו לשמר פנסיה ממדינות המוצא. בנוסף, הם לא הספיקו לצבור מספיק שנות עבודה בישראל על מנת לקבל פנסיה מכבדת ולכן רבים מהם נמצאים כיום מתחת לקו העוני. בחוק הביטוח הלאומי נקבע כי אדם יקבל השלמת הכנסה לתקרה של 4,123 ש״ח, כאשר סכום זה יורכב בנוסף מקצבת זקנה ותוספת ותק. הדבר גורם בפועל לכך שקשיש דובר רוסית שעבד מספר שנים בישראל ואדם שלא עבד כלל מקבלים את אותה קצבה. על מנת לתמרץ את העולים המבוגרים שעבדו בישראל, לובי המיליון מקדם תיקון הנחיות הביטוח הלאומי, כך שיאפשרו להם לקבל הן את דמי קצבת השלמת הכנסה והן את דמי תוספת ותק במלואן.
- היום 30 שנה אחרי העלייה הגדולה, חיים בישראל מעל 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית, מתוכם כ-180 אלף הם קשישים, רובם מתחת לקו העוני: רובם הגדול (75%) לא הצליחו לצבור בארץ לפנסיה מכיוון שעלו בגיל מאוחר ואינם מקבלים פנסיה ממדינת המוצא שלהם (או מקבלים סכומים נמוכים של כ-300 ש״ח לחודש). 69% חיים על פחות מ-3,500 שקלים לחודש, ל50% מהם אין דירה בבעלותם (15% בציבור היהודי הלא-חרדי) ועוד. בנוסף, רבים מהם סובלים מתת מיצוי זכויות עקב המחסור השפתי וכן מבדידות גדולה. כאשר מתמקדים בניצולי השואה, 85% ממקבלי הקצבה השנתית של ניצולי השואה ולפחות 45% מכלל ניצולי השואה בישראל הם דוברי רוסית (דו”ח מבקר המדינה – סיוע לניצולי שואה 2020).
- החזרת תשלומי הפנסיה מרוסיה – מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הפסיקו התשלומים של הפנסיות המופקדות דרך הביטוח הלאומי ל-17,000 קשישים שעלו מרוסיה והם אינם בעלי אזרחות רוסית. גובה התשלומים יכול להגיע ל-1,500 שקלים לזוג לחודש, סכום אותו הם אינם מקבלים מאז פברואר 2022. לובי המיליון דורש ממקבלי ההחלטות לשפות את הקשישים הנ”ל כבר עכשיו ולפתור את הבעיה הביליטרלית לא על חשבון האוכלוסייה הזו. להרחבה >
מיגור תופעת עוקץ הקשישים – תופעת עוקץ הקשישים, המתרחשת על ידי התחזות לגורמי בנק או ממשל, ופריצה לחשבונות אישיים, הינה תופעה שהולכת וגדלה בישראל. לפי נתוני משטרת ישראל והפיקוח על הבנקים, כשליש מהפונים בנושא הונאות הם קשישים דוברי רוסית. רק בשנת 2023 נפתחו מעל 2,000 תיקי הונאה כלפי אוכלוסיית קשישים. עם פרוץ המלחמה, ישנה מגמה מטרידה של התגברות מקרי עושק קשישים ולמרות זאת, כיום אין אף פתרון ממשלתי להתמודדות עם התופעה, מה שגורם לאותם קשישים לאבד אמון הן בגורמי האכיפה והן במערכות הבנקאיות שאינן מספקות הגנה ופתרונות להחזרת הכספים. לובי המיליון פועל להגברת הפיקוח על הבנקים וגופי הממשל, על מנת להגן טוב יותר על חשבונות הקשישים; הגברת מודעות: קמפיינים רחבי היקף במגוון שפות, כולל רוסית, להעלאת המודעות של הקשישים לסיכונים ולדרכים להגן על עצמם; פיתוח שירותי תמיכה: הקמת מרכזי תמיכה ושירותי ייעוץ חינמיים לקשישים שנפגעו מהונאות.
- מאז עליית שנות ה-90, הגיעו לישראל מעל 300 אלף דוברי רוסית שבעת עלייתם היו מעל גיל 45
- עד שנת 2008 לא היה בישראל חוק שחייב הפרשה לפנסיה עבור כל עובד
- מציאות זו יצרה סיטואציה שבה מאות אלפי קשישים, החלו לצבור לפנסיה רק משנת 2008, שלב שבו כבר היו בשלהי הקריירה התעסוקתית שלהם
- כיום, קשישים דוברי רוסית רבים החיים בישראל, מקבלים פנסיה הנמוכה ב-2200 שקלים מסכום הפנסיה הממוצע של אזרחי ישראל (נתוני בטל״א)
המאבק לשחרור יהודי ברית המועצות “שלח את עמי” לא נלמד בשיעורים על העלייה לישראל. השואה והמלחמה בברה״מ תופסות חלק זניח משיעורי ההיסטוריה. משוררים וסופרים יוצאי ברה”מ אינם נלמדים בתוכניות הלימודים בספרות. כל אלו גורמים לילדי העולים להרגיש נתק בין הזהות שלהם מבית לזהות הישראלית, ולשאר הילדים הישראלים, חוסר הבנה תרבותית והיסטורית של מורשת יהודי בריה״מ.
בממשלת בנט, הלובי הצליח להביא להקמתה של ועדת משנה לחינוך, בראשות חה״כ אמילי מואטי, שבחנה כיצד להעצים את מורשת יהדות ברית המועצות בתכניות הלימודים הקיימות. בשל התפרקות הממשלה הועדה התכנסה פעמיים בלבד.
- היום 30 שנה אחרי העלייה הגדולה, חיים בישראל מעל 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית, מתוכם כ-180 אלף הם קשישים, רובם מתחת לקו העוני: רובם הגדול (75%) לא הצליחו לצבור בארץ לפנסיה מכיוון שעלו בגיל מאוחר ואינם מקבלים פנסיה ממדינת המוצא שלהם (או מקבלים סכומים נמוכים של כ-300 ש״ח לחודש). 69% חיים על פחות מ-3,500 שקלים לחודש, ל50% מהם אין דירה בבעלותם (15% בציבור היהודי הלא-חרדי) ועוד. בנוסף, רבים מהם סובלים מתת מיצוי זכויות עקב המחסור השפתי וכן מבדידות גדולה. כאשר מתמקדים בניצולי השואה, 85% ממקבלי הקצבה השנתית של ניצולי השואה ולפחות 45% מכלל ניצולי השואה בישראל הם דוברי רוסית (דו”ח מבקר המדינה – סיוע לניצולי שואה 2020) .
- “האמהות שלנו לא עובדות בגיל 62 בשביל הכיף” – עיתון וסטי, ספטמבר 2021
לינק לכתבה המלאה קשישים דוברי רוסית לא מקבלים מעל שנה את הפנסיה שלהם מרוסיה – מקור ראשון יוני 2023
לינק לכתבה המלאהעבור קשישים דוברי רוסית בישראל, מלחמת עזה מציבה אתגרים מיוחדים – דצמבר 2023
לינק לכתבה המלאה
- דווקא בתקופת מלחמה, הממשלה מקצצת מהאוכלוסיות החלשות ביותר – קשישים הממתינים בתור לדיור ציבורי ועולים חדשים. במסגרת התכנית המאזנת לתקציב 2024 יש קיצוץ בתקציבי משרד העלייה והקליטה והבינוי והשיכון, באופן שיגרום לרבים להצטרף למעגל העוני. לכן, שלחנו מכתב התייחסות דחוף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שר העליה והקליטה אופיר סופר ושר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, מטעם לובי המיליון ושותפינו חזית הכבוד והקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב (2024).
מכתב התייחסות מלא להצעות קיצוץ בסיוע לעולים וקשישים
תחום הדיור הציבורי לקשישים כמעט ואינו זוכה למענה. כ־80% מהדיירים בדיור הציבורי הם דוברי רוסית, יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, אך הנושא זוכה למעט מאוד התייחסות מחקרית וחברתית. עד היום לא בוצע מחקר על תנאי המחיה, שביעות הרצון או הצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. בנוסף, קיים מחסור בידע עדכני על פתרונות דיור לעצמאים בתפקודם, בין היתר בשל פיצול בין משרד הבינוי והשיכון למשרד הקליטה, ובין גורמי ממשלה לבעלי מבנים פרטיים, וכן בשל היות הדיירים אחת הקבוצות החלשות בחברה הישראלית.
ניצולי שואה ממתינים לדיור ציבורי, 40% מהם יותר מחצי שנה – עיתון הארץ, אפריל 2023
לינק לכתבה המלאההמדינה לא בונה מספיק דיור ציבורי – עיתון דבר, דצמבר 2022
לינק לכתבה המלאהכ25 אלף קשישים ממתינים בתור לדיור ציבורי – בחדרי חרדים, מאי 2023
לינק לכתבה המלאה
הלובי פועל לשילובם של דוברי רוסית בתפקידים בכירים במוקדי קבלת החלטות בהתאם לאחוזם באוכלוסיה.
- כיום, הציבור דובר הרוסית בישראל מהווה 14.4% מהאוכלוסיה העובדת בישראל במגזר הציבורי וכ-20% מהציבור היהודי במדינת ישראל
- למרות הנתונים הללו, כאשר מסתכלים על ייצוגם של מקבלי ההחלטות במדינה, תכניות הכשרה, ועוד, אחוזם של דוברי הרוסית נמצא בתת ייצוג מובהק
- כך למשל, בהסתכלות על התפקידים הבכירים במגזר הציבורי ישראל, מדובר ב- 4.3% דוברי רוסית בלבד. הדבר נכון גם לתפקידים במשטרה, מערכת החינוך, צה”ל ועוד שם המספרים נעים בין 2-3% בלבד
מחקר בנושא תת ייצוג בתפקידים בכירים, מכון לירושלים למחקרי מדיניות, 2021 עמ’ 33-42 לינק למחקר
- אנשים שעברו את אותו מסלול, ואולי מרוויחים יפה, לא מצליחים לפרוץ את תקרת הברזל הזו – TheMarker, נובמבר 2021 לינק לכתבה המלאה