התכנית תיצור מסלול קליטה מהיר לבעלי מקצועות נדרשים, כולל למידת עברית, ללא הוכחה מחדש של התארים שהושגו במדינות האם.

למשבר הדיור בישראל הולכים להצטרף עשרות אלפי משפחות של עולים. במקרה זה, יהיה לפעול באיזון עדין שלא ישכן את כל העולים בשכונה אחת אלא באופן שימזג וישלב אותם בחברה הישראלית. מלבד זאת, על המדינה יהיה לסבסד את תחילת השכירות עד אשר המשפחות יתייצבו כלכלית וימצאו תעסוקה.

אנשים המגיעים לארץ בגיל מבוגר שמונע מהם אפשרות ליצירת עתיד תעסוקתי מחד וללא פנסיה קיימת בישראל מאידך. לאור זאת, יש לאפשר לאותם עולים לקבל מענקי פנסיה מוגברים.

בכדי ליצור השתלבות מהירה עד כמה שניתן של המשפחות, יש לבנות תכנית ללימודי אולפן דיגיטלי, אחרי שעות העבודה.

בניית תכנית מנטורינג מקצועית וחברתית לעולים מבני העליה הותיקה שתאפשר את שילובם בחברה הישראלית בצורה הנוחה ביותר.

יש להכין את המורים והמנהלים של בתי הספר לקראת התלמידים שיגיעו, שיחוו גם מחסום שפה וגם קושי נפשי לאור המצב שגרם להם לעלות ארצה.

מכיוון שרבים מן העולים אינם דוברי רוסית, יש לדאוג לתרגום לאוקראינית מידע אודות זכויות ושירותי ממשלה המוענקים לעולים.

תמיכה בארגוני חברה אזרחית ביוזמות ייחודיות פורצות דרך בקליטה באופן שיעודד ארגוני חברה אזרחית לפעול בנושא.

לאור הכמות הצפויה והעובדה שלא ניתן יהיה להפעיל מוקדנים בכמויות בקנה המידה המתאים, יש ליצור אפליקציה שמפרטת לעולים את הזכויות שלהם ומי כתובת הפניה בכל נושא ונושא.

סיוע זה, יהיה מותאם תרבותית ושפתית, כולל תוכניות ייעודיות לילדים והכשרת צוותי רווחה, קליטה ועובדים סוציאליים.

לאור לקחי העבר, יש לייצר מסלול ברור שבו יהודים המגיעים כיום לארץ לא יעברו שוב בירורי יהדות בעתיד (כשירצו להתחתן וכדומה).

הדרכות אלו יבוצעו לכלל המשרדים הרלוונטיים בדגש על רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הקליטה.

קליטת העולים לארץ תתאפשר רק בשיתוף פעולה עם הציבור עצמו. לכן יש לקדם תכנית שתעלה למודעות את ההיכרות תרבותית עם העולים ושיתוף הקשיים הצפויים לעלות.

מטרת קבינט זה תהיה לכתוב תכנית עשר שנתית לקליטת העלייה ע״י מומחים לנושא קליטת העלייה בישראל ותשלב ארגוני מגזר שלישי עם ניסיון בקליטת עלייה.

בניגוד לעליית שנות ה-90, הפעם יגיעו עולים משתי מדינות שנמצאות במלחמה. בנוסף, אנחנו צפויים למחסום שפתי שבו עולי אוקראינה לא בהכרח ידעו רוסית ועולי רוסיה שלא בהכרח ידעו אוקראינית. עם הקושי הזה, המדינה חייבת להתמודד ולייצר תכנים ל"שפה משותפת".